החלטה בתיק ב"ש 091076/05

המבקש הורשע בפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב בעבירות של מרמה בניירות ערך, לפי סעיפים 54[א][1] ו-54[א][2] לחוק ניירות ערך.  גזר הדין ניתן ביום 9.2.05 והוא כולל רכיב של מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים.

המבקש ערער על הרשעתו בדין ועל חומרת עונשו. בד בבד עם הגשת הערעור, ביקש המבקש גם שביצוע המאסר יעוכב עד גמר הליכי הערעור. המבקש לא היה במעצר במשך תקופת בירור האישום (כתב האישום הוגש ב-12.11.01). העבירות בוצעו לפי כתב האישום בשנת 1999.

המבקש סומך יתדות בקשתו על כך שזכותו להשיג על הרשעתו בדין והוא סבור שאם לא יעוכב עונש המאסר עלול הערעור בסופו של דבר להיות אקדמי ומיותר. בא כח המבקש מציין כי לערעור על ההרשעה סיכויים טובים מפני שסוגיות הערעור, הגם שהן סוגיות של עובדה אינן יוצאות ממצאי מהימנות. על כן, אלה סוגיות שערכאת ערעור יכולה להידרש להן.

עוד מוסיף בא כח המערער כי בית משפט קמא גזר עונש שיש בו מידה מסויימת של ראשוניות. הבורסה החליפה את שיטת המסחר מן השיטה שהיתה קרויה "כר"ם" לשיטה הקרויה "רצף". מסחר בשיטת הרצף הוא מסחר דו צדדי בין קונה למוכר המתנהל באמצעות המחשב. כל מי שחפץ בכך יכול לעקוב אחר מסחר באמצעות מסכי המחשב. הרשעת המבקש סבה על "מסחר עצמי"; היינו הזרים הוראות קניה ומכירה נוגדות. חקירת המבקש היתה מן הראשונות של חקירת מבצעי עבירות כאלה בשיטת הרצף. בא כח המבקש סבור שגם בשל "ראשוניות" זו ניתן לצפות שתהיה התערבות בעונש לצד הקולא כיוון שהעונש משקף עליית מדרגה ביחס לעונשים המקובלים כלפי עבירות בניירות ערך לפי שיטות המסחר שקדמו.

ב"כ המבקש מדגיש ששולחו אינו מסוכן לבריות, אין חשש להימלטות מן הארץ או להכשלת הליכי משפט. ועל כן, כשם שהיה משוחרר משך שנים עד הנה, לא יארע דבר ולא תונח סכנה כלפי דבר אם השחרור יימשך עד גמר הליכי הערעור.

באת כח המשיבה, גורסת, כי מן הראוי לממש את העונש לאלתר. אכן, שיטת המסחר חדשה יחסית. לפי טיבה היא פותחת פתח למעשי רמיה ולהטעיית הרבים מאחר שעיני כל צופים במסחר ויכולים לקבל רושם מוטעה מכל עסקה ועסקה בנפרד  אם בבסיס העסקה מצויה התנהגות מפרת חוק. ביצוע מידי של העונש מחוייב כדי להרתיע את העבריינים בכח . עיכוב הביצוע עלול לשדר מסר של פריצת מסגרות ולהקל על נתיבי הפעולה של עברייני ניירות ערך.

באת כח המדינה גורסת כי סיכויי הערעור אפסיים. הערעור כנגד הכרעת הדין לא ישיג את תכליתו משום שהמבקש מנסה להתמודד עם קביעות בענייני מהימנות ועובדה שבהם כידוע משפט הבכורה הוא לערכאה הדיונית. בעניין העונש המבקש משתית את בקשתו על השוואה לענישה במקרים אחרים המבוססים על עסקאות בלתי חוקיות ספורות. המבקש ביצע מאות פעולות בלתי חוקיות בניירות ערך. ממילא עונשו צריך להיות חמור באופן ניכר מעונשיהם של עברייני ניירות ערך "מקריים".

לא דקדקתי בפרטי הכרעת הדין ובהשגות המערער נגדה. ברור שהערעור בחלק הזה מתמקד בשאלות של עובדה ולכן מעיקרה סיכויי הערעור אינם טובים. כמעט לעולם לא ניתן לומר שאין לערעור כל סיכוי. דעתי היא שכל אימת שקיים סיכויי מסויים, גם אם הסיכוי קטן, מן הראוי לאפשר למערער להעמיד את טענותיו לברור שיהיה בו, אם ישיג את תכליתו, תועלת של ממש. כליאתו של אדם לתקופה ארוכה עד שערעורו יישמע אינה מאפשרת למערער להשיג את מטרת הערעור.

ברור, שכאשר נובעת ממי שהורשע בדין מסוכנות לבטחון אדם, לבטחון הציבור או סיכון כלפי ההליך השיפוטי, משתנה מאזן הדברים וניתנת עדיפות למימוש מידי של העונש. עדיפות זו תושג לאחור רק כאשר יתברר שיש סיכוי רב להצלחת הערעור.

בענייננו, כאמור, לא נובעת מן המבקש מסוכנות מן הסיכונים שצויינו למעלה.  מנגד, סיכויי הערעור אינם טובים. במצב דברים זה הייתי צריך לקבל את הבקשה כפי שהיא. אלא, שבאת כח המדינה נקבה בטעם נוסף שהוא בעיני בעל חשיבות. כוונתי לכך, שדחיית הביצוע לתקופה ניכרת מאוד, עלולה לסמן מין התרת רסן כלפי עברייני ניירות ערך בפוטנציה. 

בנסיבות האמורות, אני מבקש לאזן בין האינטרסים המתנגשים ובשים לב לכך שככל הנראה מועד שמיעת הערעור אינו רחוק מידי (שהרי כבר חלפו כ-4 חודשים מאז שנגזר הדין), אני מורה לעכב את ביצוע עונש המאסר עד ה-15.11.05. ביום זה יתייצב המבקש לנשיאת עונשו עד השעה 09.00 במזכירות בית משפט השלום בתל אביב.

ניתנה היום ב' בסיון, תשס"ה (9 ביוני 2005) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו.

חכ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: